כל אחד אוהב להרגיש כי הוא צועד בדרך הנכונה והמתאימה לו והוא צועד בשביל החיים שלו קדימה ולא אחורה. כפי שגם נאמר בשמו של ספר העוסק בתחום- "לכל אדם יש שביל"- לכל אדם יש את הדרך המתאימה לו ושנועדה בדיוק בשבילו, דרך שבמהלך צעידה בה הוא ירגיש התפתחות אישית, התקדמות והליכה לקראת הגשמת חלומות. עם זאת, אנשים רבים הולכים סחור סחור, עוסקים בתחומים שאינם מעניינים אותם רק על מנת לשרוד. איך יוצאים ממעגל ההישרדות?                           

להכיר את מה שיש ולקבל

על מנת למצוא כל אחד את השביל שנסלל במיוחד עבורו, עליו להכיר את מה שיש ולהשלים איתו. מודעות עצמית היא הבסיס לעליה על הדרך הנכונה לכל אחד. מודעות עצמית היא פשוט להכיר את מי שאנחנו, לא רק מבחינה חיצונית אלא גם מבפנים, עד לשכבות העמוקות ביותר. לדעת מה אנחנו אוהבים, במה אנחנו טובים, במה אנו פחות טובים, מהי הסביבה בה אנו יכולים להביא את עצמנו לידי ביטוי בדרך הטובה ביותר וחשוב מכל- לא להשוות את עצמנו לאחרים. המטרה שלנו היא לעלות על מסלול החיים הייחודי לנו ולא על זה של אדם אחר. לא כל אחד מאיתנו נועד לנהל, לא כל אחד נועד לעסוק באמנות ולא כל אחד נועד לטפל. לכל אחד יש את ספר ההוראות עימו הוא נולד אך כמובן שכל פעולה או מחשבה שיהיו מנת חלקו ישפיעו על ההמשך: הכל צפוי והרשות נתונה.

כשישנה תנועה- אנו במקום הנכון

איך נדע שאנו במקום הנכון לנו? איך נדע כי אנו חווים התפתחות אישית והתקדמות כלשהי ולא נוסעים פול גז בניוטרל? כאן עלינו להתחבר לאינטואיציות שלנו כי בכל אחד מאיתנו יש אותן. פעמים רבות הן מוסתרות מאחורי ענן של מחשבות, אינטלקט והיגיון שלא מעט פעמים מטעים אותנו. כל אחד צריך מדי פעם לבחון את הדרך שלו, לראות האם הוא נמצא בתנועה או דורך במקום. אגב, גם דריכה במקום, כל עוד מודעים לה, היא חלק מהחיים ובתקופה זו אנו מגלים תובנות חדשות, מכירים את עצמנו יותר לפני שנצא למסלול- ממש כמו רץ בתחרות אשר עומד במקום לפחות דקה לפני שהוא יוצא לריצה. במהלך המסלול יש להסתכל מדי פעם אחורה, לראות מה עשינו והיכן אנו היום, האם יש תנועה וזרימה או שאנו "תקועים בפקק". בקרה של הדרך שלנו תגרום לנו להעריך את הדרך ותתן לנו כוחות להתקדם הלאה.